חוש צדק נשי על שפת היאור

על הדילמה העמוקה של יוכבד, אמו של משה, בהתמודדות אל מול גזירת פרעה. טאובה חמיטובסקי מגלה טפח מחוש הצדק הנשי בפרשה. 

עשרת הפסוקים הראשונים של פרק ב' בספר שמות מציגים את הסיפור המפורסם של הולדת משה וכיצד על אף הגזירה של פרעה הוא ניצל והתגלגל בסופו של דבר לארמון של פרעה. משה היה אמור להיות עוד קרבן של הגזירה להשליך את הבנים ליאור ושם, על שפת היאור התרחשה הסצנה המפורסמת. בכל שנה כשאני קוראת מחדש את הפסוקים הללו, אני מוצאת עוד ועוד נדבכים גלויים וסמויים הרמוזים בתוך הפסוקים. למשל, המילים הבודדות המתארות את אם היחד ש-"ולא יכלה עוד הצפינו" רומזות על הדילמה הנוראה שהייתה בבית כאשר אי אפשר כבר היה להסתיר את עובדת קיומו. היא הייתה זאת שדאגה לגידולו אך גם להסתרתו והיא זאת שבנקודת זמן "איננה יכולה". אבל היא לא מוותרת ובכל זאת מכינה לו במו ידיה תיבת גומא זעירה, עוד מרחב מוגן שישמור על הילד מהגורל האכזרי ולו לזמן קצר ואולי יגן עליו מהעולם האכזרי שבו הוא שרוי. התיבה אינה תעודת ביטוח שתציל אותו מהגזירה אבל היא הצהרה אנושית של רחמים וחמלה דווקא על שפת היאור שבו מתקיים הרצח ההמוני בצו המלך.


והאחות? התורה מתארת בקצרה כיצד היא עומדת מרחוק "לדעה מה ייעשה לו"- כמו שהיא שמרה עליו ביחד עם האימא בבית בחשאי, כך היא שומרת עליו על שפת היאור. היא אפילו לא מוגדרת כשומרת אלא רק כדי "לדעת" מה עלה בגורלו. גם אם זה לא יציל אותו, העובדה שיש מישהי או מישהו שיודע ומפקח על מעשיו

בית מדרש ופמיניזם דתי

כנגד ארבע נשים - מדרש נשי על חכמה ותלמידות חכמים

חוברת מדרשים ודברי התורה על חכמה ותלמידות חכמים לקראת הפסח, זמינה להורדה והדפסה.

על בדידותה של הנפגעת - מינית בקהילה

אילת וידר כהן, פסיכולוגית מתמחה בפגיעות מיניות על הכרוניקה של האשמה והבדידות בקרב נפגעות מינית בקהילה

הכירו את האישה הדתייה שתוקעת בשופר - כך זה מתאפשר הלכתית | ראיון באתר כיפה

סבא של מיכל קמפניינו היה בעל תוקע וגם בנו אחריו. לכן היה טבעי בשבילה להתחיל לתקוע בשופר בעצמה במסגרת מניין לנשים בלבד. בשיחה עם "חדשות כיפה", היא מסבירה על התופעה, המתנגדים והרקע ההלכתי

פרשת השבוע

מבחר סרטונים ומאמרים שנכתבו וצולמו על ידי תלמידות חכמים, נשות רוח ורבניות ישראליות מנקודת מבטן על הפרשה

ומר לי בפה כמו עץ השדה/ תמר ביטון, ראשת מדרשת באר

פרשת בשלח סימנה מים – קריעת הים והמעבר בתוך המים, צמא ורעב וחיפוש מים בסלעי המדבר. מיד לאחר שירת הים, מופיע סיפור קצר ומסתורי, בו העם צמא למים, וכשמגיע אליהם לבסוף, הריהם מרים ובלתי ניתנים לשתייה. בעקבות תלונות העם, משה צועק לה' והוא מורה לו לקחת עץ ולהשליך אל המים כך שהרכבם ישתנה ויהפכו ראויים לשתייה – "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם"

"ובגויים לא יתחשב" / ד"ר רננה רביצקי פילזר

פרשת בלק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט), קובע בלעם בן בעור, נביא אומות העולם, המביט באהלי ישראל מראש צורים - ספק מברך, ספק מקלל, ספק מתאר מציאות. עד היום מהדהד משפטו בקרבנו ואנו ספק מאמצים, ספק דוחים, ספק מאפשרים לנבואה להגשים את עצמה.

הַמְרַפְּאָה מִכָּל צָרָה" - באר מרים הנסתרת בתודעה הנשית/ ד"ר עליזה לביא

אל המקום המיוחד והעל-זמני השמור למרים הנביאה בקרב נשים, נחשפתי לראשונה לפני שנים לא מעטות במפגשים עם מסרניות, ששיתפו בנוכחות של מרים הנביאה בחייהן, ובתפילה המיוחדת הנושאת בקשה למרים ולבאר המתגלגלת, הנאמרת על ידן בכל מוצאי שבת

שמות

ומר לי בפה כמו עץ השדה/ תמר ביטון, ראשת מדרשת באר

פרשת בשלח סימנה מים – קריעת הים והמעבר בתוך המים, צמא ורעב וחיפוש מים בסלעי המדבר. מיד לאחר שירת הים, מופיע סיפור קצר ומסתורי, בו העם צמא למים, וכשמגיע אליהם לבסוף, הריהם מרים ובלתי ניתנים לשתייה. בעקבות תלונות העם, משה צועק לה' והוא מורה לו לקחת עץ ולהשליך אל המים כך שהרכבם ישתנה ויהפכו ראויים לשתייה – "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם"

אבדן חרות ותקונו

סיפור המילדות בגאולת מצרים מהוה תיקון לשיעבוד האישה. גאולת מצרים בכללה היא אופציה לסדר עולמי חדש

שתי דקות לשבת

סרטוני פרשת שבוע קצרים ובהם פרשנות אישית, מנקודת מבטן של למדניות, תלמידות כמורות, על הפרשה. הישגי הלימוד הנשי ורוחב יריעותיו הם נכס שצריך להחשף ולהגיע לשער בת רבים