פרופ' אלישבע באומגרטן מחפשת את אשת נח בעקבות הפרשה
באחד משירי הילדים באנגלית מוזכרת פרשת השבוע שלנו:
Noah of Old and Noah's dame
I think I never heard her name
But she went in tho' all the same.[1]
Mother Goose
השיר מסב את תשומת הלב לכך שבעוד שגיבור הפרשה נח, אין לאשת נח שמות, והדבר נכון גם לגבי בניו של נח ונשותיהם, וזאת למרות הכניסה המשותפת של כולם אל התיבה:
"בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם-וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי-נֹחַ; וְאֵשֶׁת נֹחַ, וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי-בָנָיו אִתָּם–אֶל-הַתֵּבָה." (בראשית ז, י"ג)
השיר מציע גם שמגיע לאשת נח ולא רק לנח עצמו קרדיט על כך שנכנסו לתיבה, מעשה שדרש אומץ ואמונה.
אז מי היתה אשת נח? ניתן למצא למעלה ממאה שמות לאשת נח בספרים שונים מהמזרח הקדום, מאתיופיה, ארצות ערב, ואירופה, כמו גם בפרשנות יהודית, נוצרית ומוסלמית למקרא. לדוגמא, במדרש הדעה המקובלת היא שלאשת נח קראו נעמה. יש מי שרואה בה את בתם של צילה ולמך, "ואחות תובל קין נעמה" (בראשית ד כב) ויש מי שמציע שהיא צאצאית של שת.
כך מסופר במדרש רבה:
"ואחות תובל קין נעמה: אמר רבי אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח היתה למה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נעימים. ורבנן אמרי נעמה אחרת היתה ולמה היו קורין אותה נעמה שהיתה מנעמת בתוף לעבודה זרה" (מדרש בראשית רבה כג ג).
הפירוש השני מציג את נעמה כמובילה ומפתה לחטא. הרמב"ן מסביר "…שהיא האשה יפה מאד, שממנה טעו בני האלהים והיא הנרמזת בפסוק "וראו בני האלהים את בנות האדם" (בראשית ו ב). הרמב"ן מוסיף: "…וממנה נולדו השדים" (רמב"ן, בראשית ד כב). לעומת זאת, האופציה הראשונה המוצעת במדרש היא שנעמה היתה מקבילה נשית לנח, נח הצדיק ונעמה הנעימה.
העדר השם של אשת נח וההצעות של חז"ל ואחרים לדמותה מעלים את השאלה עד כמה התרחקנו ממודלים שמציגים נשים באופן דיכוטומי, כמכשפות ומפתות או כצדיקות.
העדר הקרדיט שניתן לאותה נעמה, על כניסתה לתיבה, יציאה ממנה, והיותה חלק מהברית, מצביע על ציפייה שעדיין רווחת במקומותינו: שנשים תלכנה אחרי הגברים בלי נתינת קרדיט, ציון שמן או דעותיהן לגבי המעשה .
כך גם נפוצה התופעה של לקיחת קרדיט או אי נתינת קרדיט לנשים על מעשיהן בהקשרים ציבוריים ופרטיים,[2] ולצד זאת האשמתן בהיותן מפתות ומחטיאות במצבים אחרים. למרות כל השוני בין עולם המקרא לעולמינו, עדיין דרך ארוכה לפנינו.
אסיים בתקוה שנזכה כולנו ללמוד מהאומץ והאמונה של נח, איש צדיק ותמים ולא פחות מכך מנעמה, שמעשיה היו נעימים, ולחיות בעולם הוגן וטוב יותר.
פרופ' אלישבע באומגרטן היא היסטוריונית שחוקרת את יהודי ימי הביניים ומלמדת באוניברסיטה העברית בירושלים.
