גיוס בנות לצבא - מדברים ציונות דתית
מחזור גיוס חדש נכנס בשערי צה"ל בקיץ האחרון. בתוכו צעירות דתיות רבות. האם הן יצאו מצה"ל כמו שנכנסו?
מנכ"לית קולך, שרון בריק-דשן אשת מילואימניק, שיש לה בת במילואים בתפקיד חזיתי, ובת חיילת בסדיר רחוק מהבית, בוחרת במילואימיות כגיבורות האור לכבוד הנר החמישי:
המילואימיות שהתייצבו בכל היחידות הן חלק בלתי נפרד מהמערכה.
אלו שעזבו את המשפחה את העבודה ואת השגרה והתמסרו למשימות תובעניות, כשותפות מלאות במאמץ הצבאי.
הן ישנות כבר חודשיים על מיטת שדה בשטח, הנעליים החומות שלהן מזמן לא עברו צחצוח, מתפקדות ללא שום הנחות וויתורים בסביבה קשוחה ועמוסה. הן קיבלו עליהן את ריח הסיגריות ונינוח הבשר הנצלה על האש בכל הזדמנות, הן שם, כתף אל כתף בין הלוחמים והמערכות המסייעות.
מצדיעה לכל אחת ואחת מכן ומודה לכן על הזכות להיות מוגנת בעורף, להתנהל בביטחון בשגרת המלחמה, ולהתגאות בדור הזה ובמודל שאתן מציבות בפני האחיות והאחים הקטנים שלומדים מכן איך מתקיימת חברה שיתופית ואיך נשים צעירות לוקחות חלק בהגנה על עמן וארצן.
"את העול הפשוט כעפר הם נשאו בלי הבט אחורה. לא תקע לפניהם השופר, לא לוטף קודקודם בליל חורף. בשני שרוולים הקשורים לצוואר רק הסוודר חיבקם מעורף.."
כך כתב אלתרמן על לוחמי ולוחמות הפלמח בדור התקומה.
אתן ממשיכות את דור לוחמות תש"ח רק שהפעם, אנחנו מחבקות אתכן מן העורף.
