ה"הסכם לכבוד הדדי" פועל ככלי חינוכי להנחלת עקרונות אלה מראשית יצירת המחויבות בין בני הזוג. ההסכם לכבוד הדדי זמין להורדה חינם לטובת זוגות העומדים להינשא ומצורפים גם דברי הסבר מפי המנסחים. על ההסכם יש לחתום בפני נוטריון. 

להורדת ההסכם

דברי הסבר להסכם

מאת: ד"ר טו"ר רחל לבמור, הגב' דרורית רוזנפלד והרב אלישיב קנוהל

יעודו של הסכם קדם הנישואין שכותרתו "הסכם לכבוד הדדי" הינו חיזוק יציבות התא המשפחתי בישראל.

משחלף עידן התמימות, יודעים הכל כי לא ניתן להתעלם ולהתכחש למציאות הגלויה. בעידן הנוכחי, בו יחסי הכוחות האמיתיים בין המיגדר הגברי למיגדר הנשי השתנו לכיוון השיוויוני (השכלה, השתכרות, מעמד מקצועי וחברתי וכד') אין התאמה בין הערכים על פיהם אנו חיים ומחנכים את הציבור לבין הכללים החלים והמיושמים בעת משבר בזוגיות. כאשר הנישואין עלו על שרטון וסיומם הינו הפתרון הנכון לבני הזוג אנו עדים להתפתחות תהליכים של התעלמות, זלזול, פיתוח טכניקות לעקיפת הכללים ותחושה שהכללים אינם רלבנטים עוד. מצב כזה מאפשר ניצול ציני, לא הוגן וסחטני של הכללים הנוהגים – במטרה לזכות ב"הישגים" מתוך נקמנות ורצון לפגוע.

ההסכם, המבטא שיויון וכבוד הדדי, מקטין את פערי הכח הקיימים לרעת האשה בשיטה הנהוגה כיום.

במציאות הישראלית, הן האיש והן האשה אינם יכולים להביא את נישואיהם לסיום אלא רק בהסכמת בן הזוג השני. משום-כך, רבים המקרים בהם מוצאים עצמם אנשים "כלואים" בתוך מסגרת של נישואין ריקים מתוכן ולעיתים אף הרסניים. בעינינו, עקרונות השיויון והכבוד ההדדי מהוים את היסודות הראויים לבניית בית איתן ונאמן בישראל. ה"הסכם לכבוד הדדי" פועל ככלי חינוכי להנחלת עקרונות אלה מראשית יצירת המחויבות בין בני הזוג. ההסכם ממשיך בכך במהלך חיי הנישואין ע"י עידוד השקעת מאמץ מצד שני בני הזוג ב"תחזוקה" מתמדת של הזוגיות לאורך חיי הנישואין. ההסכם מהוה גם אמצעי חינוכי מובהק המדגיש את חשיבותו של יעוץ מקצועי לשיקום הנישואין ובכך אינו מעודד גירושין פזיזים, ללא מחשבה וללא שיקול דעת.

אולם, במקרים של זוגיות הרוסה המייסרת את בני הזוג וילדיהם ושסיומה הינו למעשה בלתי נמנע – ניתן יהיה להתגרש תוך כבוד עצמי, כבוד כלפי בן הזוג וכבוד ואחריות כלפי הילדים.

כידוע, הליכי הגירושין כרוכים ברגשות עזים ומורכבים. לעיתים קרובות בני הזוג נסחפים לסחרור רגשי המתבטא במעשים נקמניים וסחטניים הגורמים עוול וסבל רב. הנסיון המעשי מלמד כי ממון הינו אמצעי אפקטיבי להתעשתות מהירה ונטישת הדרך הנקמנית והסחטנית ועל כן נעשה בו שימוש, התואם את ההלכה היהודית, ב"הסכם לכבוד הדדי". סיום הנישואין תוך שמירת כבוד הדדי, מסייע להמשך הורות תקינה כלפי הילדים, מיזעור הנזקים הנגרמים להם והתפתחות תקינה של הילדים לאחר הגירושין. תוצאה נוספת הינה יצירת מרחב מספיק לכל אחד מבני הזוג בבניית זוגיות חדשה בעתיד. העת המתאימה ביותר להנחת תשתית הכבוד ההדדי בין בני זוג הינה ערב ראשית דרכם המשותפת, קודם לנישואין. בעת זו האהבה, האמון והתקוה פורחים בין בני הזוג והסכמה לנהוג בכבוד הדדי בעת משבר אך תוסיף בטחון, ודאות ויציבות לתא המשפחתי ההולך לקראת יצירה. מועד זה הינו המתאים ביותר להנחת תשתית של כללים לפיהם בני הזוג ינהלו את חייהם המשותפים, לרבות במקרה שיהיה צורך, חלילה, לסיימם בגירושין.

כשם שחלק ניכר בציבור מצמצם סיכונים שונים באמצעות רכישת פוליסות בטוח וכשם שרוב הציבור חוגר עצמו בחגורת בטיחות קודם לנסיעה, אף שמקווה שדבר לא יאונה לו – באופן דומה יש להתיחס לחתימה על ההסכם לכבוד הדדי, קודם לנישואין.

ה"הסכם לכבוד הדדי" בא להוסיף על הצורך המובן מאליו לפעול באופן נמרץ ויסודי לחינוך לזוגיות במסגרות השונות בחברה הישראלית, ואין כוונה שהוא יעמוד בסתירה לכך.

ההסכם מתמודד עם המציאות הקיימת ויוצר אמצעי בעל תוקף הלכתי למקרים בהם שיקום הנישואין אינו מסתייע. יצוין כי ראשיתו של ההסכם לכבוד הדדי בהסכם שחובר על ידי הרב אלישיב קנוהל, טוענת רבנית רחל לבמור והרב דוד בן-זזון שהתיעצו עם עו"ד פרופ' הרב דב פרימר, עו"ד משה דרורי (כיום שופט בית המשפט המחוזי בירושלים), עו"ד הרב דוד בס ודיינים בבית הדין הרבני הגדול. ההסכם הובא בפני קבוצת אנשי ונשות הלכה ומשפט שכונסה ע"י "קולך -פורום נשים דתיות" בה השתתפו: ד"ר רות הלפרין-קדרי, הרב ד"ר נעם זהר ועו"ד וטוענת רבנית דרורית רוזנפלד. חברי הקבוצה ביחד עם המחברים עיבדו, הוסיפו וליטשו את ההסכם עד שהתגבש לנוסח הקיים. השותפים ליצירה פעלו מתוך תקוה שההסכם יתרום לכינון הבית היהודי על אדנים של כבוד, שותפות, הגינות ודרכי נעם*.

יש להבחין בין הניסיון לנסח הסכם שיהיה תקף מבחינה הלכתית ומשפטית, לבין ההחלטה לעסוק בהפצת ההסכם ובהנחלתו לכלל הציבור.

הצוות החתום על מאמר זה, עסק בעיקר בניסוח ההסכם, מתוך שאיפה להגיע לניסוח טוב ככל האפשר באמות המידה הניזכרות לעיל. אין בין אנשי הצוות תמימות דעים בשאלה האם לפעול להפצת ההסכם או רק לספקו לכל דורש. באותה מידה גם ההתייעצויות עם דיינים מבית הדין הגדול לא עסקו בשאלה האם להפיץ את ההסכם, אלא הן נגעו בשאלה כיצד לנסח הסכם שיהיה לו תוקף מבחינה הלכתית.

להורדת ההסכם