סדר ליל ראש השנה
מה נשתנה ליל ראש השנה מכל הלילות? יפה קלנר רוזנבלום, מייסדת אתר קולך, מספרת על סדר ליל ראש השנה
הכמיהה אל היש ואל האין
"מגילת אסתר", כשם המגילה המגלה לנו את ההסתר, במגילה זו רב הנסתר על הגלוי. ובהשוואה לעניין זה, שמה של אסתר עובר תהליך של הסתרה – שמה הקודם הדסה, נסתר ומוחלף לאסתר. במגילת אסתר נמצא כי המן משרת המלך אחשוורוש, חי בידיעה שכל זמן שמרדכי היהודי אינו משתחווה לו, כלום אינו שווה לו – המן מסתיר את כל מה שיש לו ומציג לראווה את החיסרון: כולם משתחווים לו, רק מרדכי לא, "ודבר אינו שווה לו".
נמצא גם בזמן שאדם וחווה נמצאים בגן העדן, ולכאורה יש להם מכל טוב הגן, ומה שנסתר מהם הוא לא אחר מעץ הדעת. נמצא שוב כי כל טוב גן העדן בהסתרה. החיסרון מתמלא על ידי אדם וחווה כי טעמו מן העץ האסור. שואל הבורא: "המן העץ אשר צויתך לבלתי אכל ממנו אכלת?".
בזמן שבני ישראל במדבר, ירד המן המזון הקדוש לקיום העם. מגיע בהסתרה, טל מלמעלה וטל מלמטה, כפנינה בצדפה. יש בו בהמן לכאורה הכל, כל הטעמים וכל מה שצריך במזון, ובני ישראל מואסים בו, "כל זה אינו שווה לנו", ורוצים את מה שאין. מה שאינו בר השגה. האידיאל הבסיסי בלראות בחיסרון, או בדמיון, או במוחשי, לגרום לרצות ולהתאוות לדבר שאינו בר השגה, הוא המניע לא לראות את היש והקיים אלא את ה"אין" והחיסרון.
רחל אימנו בספר בראשית מבקשת מיעקב אבינו: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". בהבנה ובהסתר דבריה של רחל אפשר למצוא שהכמיהה ורצונה לבנים גורם לה לרחל לצפות לקוות ולהרהר בדבר שהוא אינו בר השגה לכאורה וקשה עבורה, רחל מבקשת לא לשקוע בחלום או בדמיון, בציפייה אין סופית, כי חייה אינם חיים ללא בנים. וכלום אינו שווה לה .
יעקב עונה לרחל מתוך "הסתר דבריה (וכי רחל אינה יודעת?) "התחת אלוקים אנוכי", התפללי!
נמצא כי באישיותו של כל נברא יש חלום או כמיהה או ציפייה לדבר מה שהינו בר השגה, או אינו בר השגה. עד כמה עלינו להתאמץ ומה נפעל כדי שיהיה מושג? ואם כן איזוהי הדרך הטובה והישרה בכדי שנשיג או נקבל את מה שרוצים או מייחלים לו. וגם אם לא נשיג אין. יש להבין את המושג "כל זה אינו שווה לי". לראות את ה"יש" שבכל דבר, ולדעת למצוא ולגלות דרך ההסתר מתוך ההסתר את הבורא יתברך.
לגלות את הנסתר הוא להראות גדולת הבורא.
