מה בין מסעות בני ישראל במדבר לאהבת איש לאשתו? – "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". רחל שרנסקי דנציגר במדרש משלה על פרשת מסעי.
מעשה בפלוני שנשא אשה וברחה מפניו לבית אביה. הלך אצל חכמים לשאול במה ישיבנה.
אותה שעה היו רבי עקיבא ותלמידיו מעיינים במסעות בני ישראל במדבר. הקשה בנו של רבי עקיבא, מדוע נזכרו המסעות אחד לאחד? עוד הוא מדבר והבעל בא לפניהם לשטוח צרתו.
שאלו רבי עקיבא, וכי מצאה חן בעיניך? ענה לו, הן. המשיך ושאל, וכי אמרת לה זאת בפניה? ענה לו, הן. אמרתי לה הרי את חביבה עליי, הרי את אהובה עלי, ולא נעתרה לי.
צחק רבי עקיבא ואמר, צא ולמד מאהבת המקום עלינו. יכול היה לומר, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר מרעמסס עד ערבות מואב. ולא כן עשה. ראה שלא שבח אחד בלבד הזכיר הקדוש ברוך הוא, אלא שכל מסע ומסע זכר לנו, ומ"ב חסדים מנה בפנינו. אף אתה לך ומנה בפני אשתך דרכים ודרכי דרכים ומעלות טובות ששימחה אותך בהן.
הלך הבעל ועשה כן, ונתרצתה לו אשתו. שמח רבי עקיבא שמחה גדולה על שזכה להטיל שלום בין איש לאשתו.
תמה בנו והקשה עליו, וכי דומה אהבת המקום לאהבת גבר? ענה לו רבי עקיבא, שיר השירים אינו מטמא את הידיים. מייד הלך בנו וברך את אשתו בפניה ואמר לה מצא אשה מצא טוב. והאירו דבריו את ימי נישואיהם מראשיתם לסופם ומסופם לראשיתם.
