תפילת נשים בכותל

סוגיית ההפרדה בכותל היא סוגיה מורכבת, וותיקה ורבת פנים, והיא נוגעת בכמה היבטים שקשורים ליחסי דת ומדינה. מצד אחד היותו של הכותל אתר קדושה המעוגן בחוק מקומות קדושים, ומנגד הנורמות החברתיות לגביו, וגבולות השיפוט של בית המשפט לגבי מהי קדושה .

העתירה הראשונית הוגשה על ידי ארגון נשות הכותל בדרישה לאפשר לנשים להתפלל ברחבת הכותל, בדרכן, לקיים מניין להוביל תפילה ולקרוא בתורה ולהניח תפילין. ארגון קולך הצטרף לעתירה לאחר הצעת מתווה הכותל וביקש להתיר לנשים להתפלל במנייני נשים בעזרת הנשים, אולם המדינה הקצתה רחבה משותפת לגברים ונשים הידועה גם בכינוי "קשת רובינזון" שם יוכלו משפחות להתפלל יחד, ולשם גם הופנו נשות קולך. ארגון קולך כארגון אורתודוכסי, לא קיבל את הפשרה הזו, ותבע להישאר בעזרת הנשים, אבל להתיר לנשים לקיים קריאות מגילה וקריאות בתורה ומניינים בהרכב נשי, ושוב הארגון פנו במכתב חריף למזכיר הממשלה, וביקשו להבדל מנשות הכותל ולאפשר לנשים לקיים תפילה בעזרת הנשים, בהתאם להלכה שאחרת תתקיים פגיעה בזהותן הדתית. הרציונאל העומד מאחורי העתירה ומשותף לכל הארגונים הוא זכותן של נשים לקחת חלק בתפילה, להיות נוכחות באתר הקדוש ששייך לכולן וכולם. אולם יש הבדלים בתביעות ובמתווים שכל ארגון דורש.

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/549/127.html

אקטיביזם ושיח ציבורי

גיוס בנות לצבא - מדברים ציונות דתית

מחזור גיוס חדש נכנס בשערי צה"ל בקיץ האחרון. בתוכו צעירות דתיות רבות. האם הן יצאו מצה"ל כמו שנכנסו?

מחיצה בבתי כנסת - מדברים ציונות דתית

ראש השנה מתקרב - לא להאמין שהוא שוב פה כל כך מהר. ומי שלא התחילה לומר סליחות, תצטרף בקרוב לאומרים. יצאנו לבדוק את המושג "עזרת נשים" - האם משנה לשנה משהו השתנה?

בג"ץ רבנות - מדברים ציונות דתית

האישה הדתית עשתה כברת דרך ארוכה עד שהגענו למקום בו נשים לומדות רבנות ותופסות עמדות הובלה גם בתחום התורני, ועדיין מדינת ישראל לא מכירה בתואר "רבנית"

עתירות משפטיות

קולך פועלת מראשית הקמתה לשינוי המציאות החברתית בזירות ציבוריות רבות ומול הרשויות, כמובילה או בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים, באמצעים של קידום חקיקה פרלמנטרית, נוכחות בוועדות הכנסת לקידום מעמד האישה, והגשת או ליווי עתירות לבג"צ בסוגיות שונות הנוגעות לזכויות נשים דתיות ושאינן דתיות.

בג"ץ קול ברמה

בעקבות תלונות למועצת הרשות השנייה, ארגון קולך גיבש תובענה ייצוגית שהתבססה על מחקר בקרב 40000 נשים חרדיות בטענה לאפליה, הדרה וקיפוח נשים על ידי רדיו קול חי. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל בה נעשה שימוש בכלי התובענה הייצוגית בתחום חופש הביטוי. קולך זכתה בתביעה שהפכה למושג משפטי

בג"ץ הבוגדת

בעקבות שלילת זכויותיה הכלכליות של אישה בטענה שנאפה, על ידי בית הדין, הוגשה עתירה לבג"ץ והוא קבע כי בית הדין חרג מסמכויותיו. קולך היוותה "ידיד בית משפט" בעתירה

בג"ץ מבחני הסמכה לרבנות

בשנת 2019 עתרו 6 תלמידות חכמים לבג"ץ באמצעות מרכז רקמן, קולך ועיתים, בדרישה לאפשר להן לגשת למבחני הסמכה לרבנות הרשמיים של מדינת ישראל.