בג"ץ הבוגדת

התיק שזכה לכינוי הזה, שלא בטובתו, מתאר אישה בהליכי גירושין אשר בית הדין הרבני הגדול בירושלים נישל אותה מזכויותיה בדירה המשותפת בה חיה עם בעלה וילדיהם במשך 20 שנה בטענה שנאפה.

בית הדין המחוזי בחיפה חייב את הבעל להעניק לה זכויות בדירה, והוא ערער לבית הדין הגדול שפסק כי היא נואפת ולכן לא זכאית לחלק ברכוש השייך ברשומות לבעלה. האישה עתרה לבג"ץ נגד בית הדין. קולך הצטרפה כידיד בית משפט עם ארגוני נשים נוספים, ביניהם מרכז צדק לנשים, מבוי סתום ועוד. התיק נידון בהרכב של תשעה שופטים, בראשם הנשיאה אסתר חיות, מכיוון שהיה לו הד ציבורי גדול והוא עסק בהיררכיה ובסמכויות של הארכאות השונות.

עמדת העותרות הייתה כי לא ייתכן שבית הדין ישפוט לפי הדין הדתי בנושא כלכלי, מאחר ומדובר בהפליית נשים חמורה, מכיוון שגברים נואפים מעולם לא נענשו כלכלית על ידי בית הדין, ואין לפסוק בנושא הרכוש בהתאם לדין הדתי המפלה. בית המשפט העליון חידש את הדיון בהרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה חיות, והפך את החלטת בית הדין הגדול וקבע כי הדירה בה חיו בני הזוג וגידלו 3 ילדים במשך 20 שנה, היא בית משותף שגם לאישה יש זכויות בו, על פי "כוונת השיתוף", וכי האשמה בניאוף בשנה האחרונה לקשר ביניהם, אין לה מעמד בהקשר חלוקת הרכוש. בגץ קבע כי בין הדין הרבני הגדול חרג מסמכויותיו, שנקט את כללי הדין הדתי בנושא אזרחי, ובכך מביא לאפליה והעתירה התקבלה. התיק זכה לסיקור תקשורתי נרחב, וקולך ליוותה את התיק והשתתפה בדיונים בוועדות הכנסת בנושא ובבית המשפט העליון. חשיבותו של התיק גם בהסברה לציבור בישראל על הנעשה בתחום האישי בבתי הדין מכיוון שאין קשר בין ההיבט המוסרי אותו דן ביהד לפסיקה הכלכלית.

ניצן כספי שילוני ממרכז צדק לנשים על הפסיקה:

https://www.facebook.com/nitzan.c.shilony/posts/1015901202049

אקטיביזם ושיח ציבורי

פגיעות מיניות מבעלי סמכות רבנית/ אילת וידר כהן

ב 28.6.10 אושרו בכנסת התיקונים לחוק למניעת הטרדה מינית ע"י בעלי סמכות. תנועת קולך יזמה את התיקון לפיו גם אנשי רוח ודת יחשבו על פי חוק לבעלי סמכות. ניתן להניח שלו היה התיקון לחוק מאושר מוקדם יותר היה ניתן להחילו על התלונות המיוחסות לרב אלון. מידי פעם אני עוצרת ושואלת את עצמי בשם מי את מדברת? אילו קולות את משמיעה? מי הן/ם הקורבנות המושתקים שאת משמיעה את קולן? את קולם?

"פמניזם ויהדות" פסיקת הלכה על ידי נשים

מפגש רביעי בסדרת המפגשים "פמניזם ויהדות" מפי הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי (י"ח שבט 16.2).

כנס בתערוכת מטרוניתא, גלריה עין חרוד 2012/ ד"ר איילת וידר כהן

הדברים נכתבים בעקבות התערוכה "מטרוניתא" בגלריית עין חרוד, 2012

עתירות משפטיות

קולך פועלת מראשית הקמתה לשינוי המציאות החברתית בזירות ציבוריות רבות ומול הרשויות, כמובילה או בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים, באמצעים של קידום חקיקה פרלמנטרית, נוכחות בוועדות הכנסת לקידום מעמד האישה, והגשת או ליווי עתירות לבג"צ בסוגיות שונות הנוגעות לזכויות נשים דתיות ושאינן דתיות.

פגיעות מיניות מבעלי סמכות רבנית/ אילת וידר כהן

ב 28.6.10 אושרו בכנסת התיקונים לחוק למניעת הטרדה מינית ע"י בעלי סמכות. תנועת קולך יזמה את התיקון לפיו גם אנשי רוח ודת יחשבו על פי חוק לבעלי סמכות. ניתן להניח שלו היה התיקון לחוק מאושר מוקדם יותר היה ניתן להחילו על התלונות המיוחסות לרב אלון. מידי פעם אני עוצרת ושואלת את עצמי בשם מי את מדברת? אילו קולות את משמיעה? מי הן/ם הקורבנות המושתקים שאת משמיעה את קולן? את קולם?

בג"ץ קול ברמה

בעקבות תלונות למועצת הרשות השנייה, ארגון קולך גיבש תובענה ייצוגית שהתבססה על מחקר בקרב 40000 נשים חרדיות בטענה לאפליה, הדרה וקיפוח נשים על ידי רדיו קול חי. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל בה נעשה שימוש בכלי התובענה הייצוגית בתחום חופש הביטוי. קולך זכתה בתביעה שהפכה למושג משפטי

בג"ץ מבחני הסמכה לרבנות

בשנת 2019 עתרו 6 תלמידות חכמים לבג"ץ באמצעות מרכז רקמן, קולך ועיתים, בדרישה לאפשר להן לגשת למבחני הסמכה לרבנות הרשמיים של מדינת ישראל.