פרשת נח – מי את, אשת נח?

פרופ' אלישבע באומגרטן מחפשת את אשת נח בעקבות הפרשה

באחד משירי הילדים באנגלית מוזכרת פרשת השבוע שלנו:

Noah of Old and Noah's dame

I think I never heard her name

But she went in tho' all the same.[1]

Mother Goose

השיר מסב את תשומת הלב לכך שבעוד שגיבור הפרשה נח, אין לאשת נח שמות, והדבר נכון גם לגבי בניו של נח ונשותיהם, וזאת למרות הכניסה המשותפת של כולם אל התיבה:

"בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם-וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי-נֹחַ; וְאֵשֶׁת נֹחַ, וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי-בָנָיו אִתָּם–אֶל-הַתֵּבָה." (בראשית ז, י"ג)

השיר מציע גם שמגיע לאשת נח ולא רק לנח עצמו קרדיט על כך שנכנסו לתיבה, מעשה שדרש אומץ ואמונה.

אז מי היתה אשת נח? ניתן למצא למעלה ממאה שמות לאשת נח בספרים שונים מהמזרח הקדום, מאתיופיה, ארצות ערב, ואירופה, כמו גם בפרשנות יהודית, נוצרית ומוסלמית למקרא. לדוגמא, במדרש הדעה המקובלת היא שלאשת נח קראו נעמה. יש מי שרואה בה את בתם של צילה ולמך, "ואחות תובל קין נעמה" (בראשית ד כב) ויש מי שמציע שהיא צאצאית של שת.

כך מסופר במדרש רבה:

"ואחות תובל קין נעמה: אמר רבי אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח היתה למה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נעימים. ורבנן אמרי נעמה אחרת היתה ולמה היו קורין אותה נעמה שהיתה מנעמת בתוף לעבודה זרה" (מדרש בראשית רבה כג ג).

הפירוש השני מציג את נעמה כמובילה ומפתה לחטא. הרמב"ן מסביר "…שהיא האשה יפה מאד, שממנה טעו בני האלהים והיא הנרמזת בפסוק "וראו בני האלהים את בנות האדם" (בראשית ו ב). הרמב"ן מוסיף: "…וממנה נולדו השדים" (רמב"ן, בראשית ד כב). לעומת זאת, האופציה הראשונה המוצעת במדרש היא שנעמה היתה מקבילה נשית לנח, נח הצדיק ונעמה הנעימה.


העדר השם של אשת נח וההצעות של חז"ל ואחרים לדמותה מעלים את השאלה עד כמה התרחקנו ממודלים שמציגים נשים באופן דיכוטומי, כמכשפות ומפתות או כצדיקות.

העדר הקרדיט שניתן לאותה נעמה, על כניסתה לתיבה, יציאה ממנה, והיותה חלק מהברית, מצביע על ציפייה שעדיין רווחת במקומותינו: שנשים תלכנה אחרי הגברים בלי נתינת קרדיט, ציון שמן או דעותיהן לגבי המעשה .

כך גם נפוצה התופעה של לקיחת קרדיט או אי נתינת קרדיט לנשים על מעשיהן בהקשרים ציבוריים ופרטיים,[2] ולצד זאת האשמתן בהיותן מפתות ומחטיאות במצבים אחרים. למרות כל השוני בין עולם המקרא לעולמינו, עדיין דרך ארוכה לפנינו.

אסיים בתקוה שנזכה כולנו ללמוד מהאומץ והאמונה של נח, איש צדיק ותמים ולא פחות מכך מנעמה, שמעשיה היו נעימים, ולחיות בעולם הוגן וטוב יותר.

פרופ' אלישבע באומגרטן היא היסטוריונית שחוקרת את יהודי ימי הביניים ומלמדת באוניברסיטה העברית בירושלים.

בית מדרש ופמיניזם דתי

שמחת תורה תשפ"ה/ מלכה פיוטרקובסקי

דבר תורה מפי מלכה פיוטרקובסקי על שמחת תורה: בעיצומן של שעות האימה והתופת בדרום הארץ, ביום שמחת תורה, היינו אמורים לסיים בבתי הכנסת, את קריאת חמשת חומשי התורה 'ולהתחיל מבראשית' - לברך את 'חתן בראשית' ולהקשיב לקריאת פסוקי הפתיחה של התנ"ך כולו

כנגד ארבע נשים - מדרש נשי על חכמה ותלמידות חכמים

חוברת מדרשים ודברי התורה על חכמה ותלמידות חכמים לקראת הפסח, זמינה להורדה והדפסה.

על בדידותה של הנפגעת - מינית בקהילה

אילת וידר כהן, פסיכולוגית מתמחה בפגיעות מיניות על הכרוניקה של האשמה והבדידות בקרב נפגעות מינית בקהילה

פרשת השבוע

מבחר סרטונים ומאמרים שנכתבו וצולמו על ידי תלמידות חכמים, נשות רוח ורבניות ישראליות מנקודת מבטן על הפרשה

בראשית היתה חתירה לעולם טוב יותר/ רחל עזריה

דבר תורה לפרשת בראשית תשפ"ה "בראשית היתה חתירה לעולם טוב יותר"

ומר לי בפה כמו עץ השדה/ תמר ביטון, ראשת מדרשת באר

פרשת בשלח סימנה מים – קריעת הים והמעבר בתוך המים, צמא ורעב וחיפוש מים בסלעי המדבר. מיד לאחר שירת הים, מופיע סיפור קצר ומסתורי, בו העם צמא למים, וכשמגיע אליהם לבסוף, הריהם מרים ובלתי ניתנים לשתייה. בעקבות תלונות העם, משה צועק לה' והוא מורה לו לקחת עץ ולהשליך אל המים כך שהרכבם ישתנה ויהפכו ראויים לשתייה – "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם"

"ובגויים לא יתחשב" / ד"ר רננה רביצקי פילזר

פרשת בלק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט), קובע בלעם בן בעור, נביא אומות העולם, המביט באהלי ישראל מראש צורים - ספק מברך, ספק מקלל, ספק מתאר מציאות. עד היום מהדהד משפטו בקרבנו ואנו ספק מאמצים, ספק דוחים, ספק מאפשרים לנבואה להגשים את עצמה.

בראשית

בראשית היתה חתירה לעולם טוב יותר/ רחל עזריה

דבר תורה לפרשת בראשית תשפ"ה "בראשית היתה חתירה לעולם טוב יותר"

חסד וחרפה בפרשת דינה

ד"ר אילת וידר על פרשת וישלח | כסלו תשפ"ד

דבורה הנביאה אשת לפידות / יפה כהן

שופטת, מנהיגה, נביאה אבל גם רעיה דבורה אשת לפידות