הנחיות להתנהלות קריאת התורה של נשים בתפילת נשים

שלום לכולן, ב"ה אנחנו זוכות ליותר ויותר נשים שמתארגנות לקריאת התורה ועליות לתורה בשמחת תורה.
הנשים מבטאות בכך את הקשר שלהן לתורה ואת הבחירה שלהן להשקיע את הזמן בהכנת הקריאה
ובהתארגנות למעמד.
לפניכן מדריך להתנהלות הקריאה בתורה, לגבאות ולעליות, מתוך תקווה שזה ינגיש את המעמד ויסייע ביצירת חוויה הלכתית ורוחנית. מרבית ההנחיות הן בעצם מנהגים כך שייתכן ובקהילות שונות ינהגו באופנים שונים, ונכון לנהוג כמנהג המקום כשיש. יחד עם זה חשוב לשים לב להלכות, כמו האיסור לגעת בגוויל של ספר התורה, ולנהוג לפיהן.
אני מודה לכל הנשים להן הייתי שותפה ביצירת מעמד של קריאת תורה ובעיקר לחברותיי בתפילת הנשים במצפה נטופה.
חג שמח!

התנהלות הקריאה והעליות:

כלל חשוב שצריך לזכור הוא שאין לגעת בגוויל של ספר התורה. הקוראת נעזרת ב"אצבע" כדי לסייע בקריאה, הזזת והגבהת הספר נעשים בספר אשכנזי בעזרת עצים החיים (שני מוטות העץ משני צידי הגוויל), ובספר ספרדי בעזרת המסגרת שעוטפת את הגוויל וכן בעזרת החיבור לעצי החיים שנמצא בראש הספר להזזת הגוויל עצמו.
הוצאת ספר התורה נעשית לפי הכתוב בסידור. ביום טוב שחל בשבת לא אומרים י"ג מידות.

פעמים רבות בתפילת נשים אין ארון קודש והספר מונח מכוסה במפה או טלית על השולחן. את השולחן רצוי לכסות במפה נקיה. ההתייחסות לכיסוי היא כפתיחת ארון הקודש ולכן בזמן אמירת/שירת "ויהי בנסוע הארון" מורידות את כיסוי הספר. אישה אחת מרימה את הספר מהשולחן ומוסרת לבעלת התפילה שמחזיקה את הספר בידה הימנית מונח על צידה הימני, והיא עוברת בין ציבור המתפללות עד להנחה מחדש לקריאה על השולחן. לאחר שהספר מונח על השולחן מורידות את המעיל של הספר ואת החגורה ובודקות שהספר במקום (אם יש אפשרות כדאי לבדוק שהספר מגולל למקום הקריאה עוד לפני התפילה(. סביב השולחן עומדות הקוראת, המקריאה (זו שבודקת שהקריאה נעשית כהלכה), והגבאית.
במידת האפשר כדאי להכין מראש כרטיסיות. עולה ראשונה, עולה שניה וכו"… ולחלק אותן לעולות לפני תחילת הקריאה עצמה.

הגבאית קוראת לעולה הראשונה. כדאי להיעזר בסידור "רינת ישראל" שם יש מה שצריך לצורך הגבאות.
בתפילות נשים רבות נהוג להעלות את האישה בשמה המלא ובשמות המלאים של שני הוריה.
העולה מתקרבת לשולחן. הקוראת מצביעה על מקום תחילת הקריאה. העולה תנשק את ספר התורה במקום של תחילת הקריאה, באמצעות מטפחת או חגורת ספר התורה. יש להקפיד על האיסור ההלכתי לגעת בגוויל של ספר התורה.
לאחר שהעולה הצביעה על מקום הקריאה סוגרות את הספר ומכסות אותו מלמעלה במעיל, והעולה מחזיקה בשני עצי החיים ומברכת או אומרת טקסט אחר (נושא הברכות וטקסטים אלטרנטיביים יידון בנפרד). כך עושות בספר אשכנזי. בספר ספרדי לאחר הצבעה על מקום תחילת התפילה מכסות באחת המטפחות הקשורות מלמעלה את הגוויל או סוגרות את הספר ואז העולה מברכת.
הקוראת קוראת את הקטע של העלייה והעולה עוקבת בעיניה אחרי הקריאה ומשתדלת גם לבטא בשפתיה את המילים. כדאי שתחזיק בידה את עץ החיים הימני, כך שהקוראת עומדת לשמאלה ומחזיקה את עץ החיים השמאלי. העלייה הספציפית היא באחריות העולה והקוראת היא מעין שליחה שלה ולכן על העולה להקפיד לעקוב אחר הקריאה בספר ממש ולעשות מה שהיא יכולה כדי לבטא את המילים. אם אישה יודעת מראש מה תהיה העלייה שלה אני ממליצה לה לעבור על זה בבית מראש. במקרים רבים לא ניתן לדעת מראש מה תהיה העלייה של כל אישה, אך ההקפדה על מעקב אחר הקריאה בספר אפשרית בהחלט. כמובן שכשהעולה היא גם הקוראת זה יותר פשוט. חשוב לי להדגיש שאין צורך לדעת לקרוא בתורה על מנת לקבל עלייה כך שבעצם כל אחת יכולה לעלות לתורה. לאחר הקריאה מכסים שוב את הספר והעולה מברכת או אומרת את הטקסט של סוף העלייה, תוך שהיא אוחזת בשני העץ חיים.

הגבאית כעת קוראת לעולה השנייה לעלות ומיד לאחר מכן עושה "מי שברך" לעולה הראשונה. במנייני גברים רבים בשמחת תורה נהוג לעשות "מי שברך" קצר – "מי שברך את האבות הוא יברך את הבנים", וזאת בגלל מספר העולים הרב לתורה. מכיוון שעבור נשים רבות העלייה בשמחת תורה היא העלייה היחידה שהן עולות בשנה, או לפחות אחת הבודדות בשנה, חשוב להן שיהיה "מי שברך" מלא ומכובד ולעיתים גם כזה שמתייחס לשמחות ואירועים אחרים שקרו בשנה החולפת. נוסח ה"מי שברך" נמצא בסידור. שימו לב לדייק האם עולה לכבוד השבת או לכבוד הרגל או שניהם. כמו כן אני ממליצה להוסיף את האימהות ולומר: "מי שברך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, ואימותינו שרה, רבקה, רחל ולאה הוא יברך את…". נוסח ה"מי שברך" אינו לשון תפילה עליה יש להקפיד ולכן ניתן להוסיף.
כל זמן ה"מי שברך" וההמתנה שבין העליות, הספר נשאר מכוסה.

לעניין ברכות התורה ואמירת "ברכו":

קבוצת תפילה של נשים איננה מניין ולכן אין לומר בה דברים שבקדושה ומשום כך נשים לעצמן אינן אומרות "ברכו את ה' המבורך". יש מספר רבנים, ובהם הרב פנחס פלאי ז"ל, הרב יצחק גרינברג והרב דוד רוזן, שסבורים שדווקא כשנשים הן לעצמן אז הן יכולות להגיד דברים שבקדושה מכיוון שהן שוות בינן לבין עצמן. השאלה ההלכתית אודות האם נשים לעצמן הן קהל היא שאלה שעולה לאחרונה בדיונים שונים, למשל אודות אמירת ברכת הגומל בפורום של נשים בלבד או קדיש דרבנן בסיום מסכת שיש בו רק נשים, אך לא לגבי דברים שבקדושה.
אם יש רצון לומר משהו לפני הברכות ולקבל מענה מהקהל אפשר לאמץ את מנהג עדות המזרח ולומר: ה' עמכן.
הקהל עונות "יברכך ה'".

מבחינת הברכות –
יש פוסקים רבים שמורים לא לברך כלל. במקרה כזה אפשר לומר פסוקים לפני ואחרי הקריאה – למשל באחת מקבוצות התפילה לנשים בירושלים נוהגים כך: " העולה לתורה אומרת לפני הקריאה: אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם. רַחֵם עָלֵינוּ. וְתֵן בְלִבֵנוּ לְהָבִין וּלְהַשְכִיל. לִשְמֹעַ. לִלְמֹד וּלְלַמֵד. לִשְמֹר וְלַעֲשוֹת וּלְ קַיֵם אֶת כָל דִבְרֵי תַלְמוּד תוֹרָתֶךָ בְאַהֲבָה.
אחרי הקריאה היא אומרת: תוֹרַת ה' תְמִימָה מְשִיבַת נָפֶש. עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִימַת פֶתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶתְהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָנוּתֵנו בָעוֹלָם הַזֶה וּתְהֵא עִמָנוּ לָעוֹלָם הַבָא". (עפ"י עדותה של הרבנית שרה פרידלנד בן ארזה).

אפשרות נוספת היא להתאים את תוכן הפסוקים לתוכן הברכות. כך אנחנו עולות במצפה נטופה בהוראת רב היישוב:
לפני הקריאה –
העולה אומרת: ה' עמכן. הקהל עונות: יברכך ה'.
ואז העולה אומרת: אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם. רַחֵם עָלֵינוּ. וְתֵן בְלִבֵנוּ בִינָה לְהָבִין וּלְהַשכִיל. לִשְמעַ. לִלְמד וּלְלַמֵד.
לִשְמר וְלַעֲשות וּלְקַיֵם אֶת כָל דִבְרֵי תַלְמוּד תורָתֶךָ בְאַהֲבָה: ברוך אתה ה', למדני חוקיך.
אחרי הקריאה –
העולה אומרת: בָרוּךְ הוּא אֱלהֵינוּ שֶבְרָאָנוּ לִכְבודו, וְהִבְדִילָנוּ מִן הַתועִים, וְנָתַן לָנוּ תורַת אֱמֶת, וְחַיֵי עולָם נָטַע בְתוכֵנוּ. הוּא יִפְתַח לִבֵנוּ בְתורָתו, וְיָשֵם בְלִבֵנוּ אַהֲבָתו וְיִרְאָתו, וְלַעֲשות רְצונו וּלְעָבְדו בְלֵבָב שָלֵם.

יש פוסקים בני זמננו שפוסקים שאישה יכולה לומר את הברכה הראשונה: "ברוך אתה…אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה…נותן התורה". זו ברכה שנשים וגברים אומרים בברכות השחר. חלק מהפוסקים מורים שכשאישה יודעת שהיא מתעתדת לעלות לתורה היא יכולה לא לומר את הברכה בבוקר ואז תאמר אותה בזמן העלייה. יש הפוסקים שברכה זו נאמרת על קריאת התורה עצמה. זוהי מצוה שיש מחלוקת אם נשים חייבות בה או פטורות ממנה, כי הן פטורות ממצוות לימוד תורה. גם לדעה שהן פטורות, לפי הפסיקה האשכנזית (בעקבות דעת רבנו תם) הן יכולות לברך כמו שמברכות על עוד מצוות שהן מקיימות רשות, כגון נטילת לולב. מכאן שאשכנזיות שרוצות לברך את הברכה שלפני העלייה יכולות לסמוך על רבינו תם, וספרדיות שרוצות להקפיד יכולות שלא לומר את הברכה בבוקר ולומר אותה בעלייה.
לגבי הברכה שלאחר הקריאה – יש פוסקים המורים שלא לברך אותה מכיוון שאינה נאמרת בכל יום. במקומה בקריאת נשים אפשר לומר טקסטים שהצענו לעיל.
ראיתי גם הצעה לחלק את הברכות בצורה אחרת: לפני הקריאה, אישה מברכת "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה", ולאחר הקריאה, "אשר בחר בנו מכל העמים….". אלה שתי הברכות שאישה מברכת בכל יום ממילא.
יש קבוצות נשים שמברכות את שתי הברכות הרגילות של העלייה לתורה ללא אמירת ברכו.
בתפילת הנשים ביישוב בו אני גרה אני נוהגת כפסיקת רב היישוב וכשאני מתארחת בתפילות נשים אני נוהגת כמנהג המקום אך ללא אמירת "ברכו".

הקריאה בשמחת תורה שיוצאת בשבת:

מכיוון שבשבתות יש שבעה עולים לתורה ואילו בחגים יש חמישה, לכן כששמחת תורה יוצאת בשבת יש לעשות חלוקה של הקריאה כך שיהיו שבע עליות. לשם כך יש לחלק באופן הבא (בתפילת נשים אין ייחוס של כהן, לוי וישראל): ראשונה – מ"וזאת הברכה" ועד "מדברותיך". שניה – מ"תורה צוה לנו משה" ועד "ועזר מצריו תהיה". שלישית – מ"וללוי אמר" ועד "ובין כתפיו שכן". רביעית – מ"וליוסף אמר" ועד "אלפי מנשה". חמישית – מ"ולזבולון אמר" ועד "ומשפטיו עם ישראל". שישית – מ"ולדן אמר" ועד "ובגאותו שחקים". שביעית – מ"מעונה אלהי קדם" ועד "על במותימו תדרוך". כלת תורה מ"ויעל משה" ועד "לעיני כל ישראל". במידה ואין כלת בראשית נכון לקרא בעלייה שביעית עד "לעיני כל ישראל". אם יש כלת תורה מעלים אותה ב"ויעל משה" וקוראות עד "לעיני כל ישראל".
הקריאה בחומש בראשית היא מההתחלה ועד פרק ב' פסוק ג' (כולל).

יש קהילות בהן נשים קוראות רק את סיום התורה בדברים ואת תחילת בראשית קוראים במנין המרכזי כשהנשים חוזרות מסבבי הקריאה והעליות.
לתשומת ליבכן: כשנשים רבות עולות לתורה ויש צורך לקרוא את אותן עליות כמה פעמים אזי בסבבים עצמם קוראים את החלוקה הרגילה לחמש עולות עד "ובגאותו שחקים", וחוזר חלילה, ובסבב הקריאה האחרון מחלקות לשבע עליות וממשיכות בהתאם.

הכנת רשימת העולות והקוראות:

מומלץ להכין טבלה שבה יש הפרטים הבאים:

אם יש קוראת אחת אז הדברים פשוטים ויש רק צורך לשים לב שכל מי שרוצה עולה. בשמחת תורה אנחנו קוראות כמה סבבים שצריך כדי לאפשר לכל מי שרוצה לעלות.
אם יש נשים שרוצות לקרוא את העלייה שלהן יש לשים לב ולדעת מראש איזו עלייה הן רוצות לקרוא. כדאי לדעת מי יודעת לקרוא איזו עלייה ואם יש מי שיודעת לקרוא את הכל זה מקל על ההתארגנות.
בהערות אפשר לכתוב האם לעולה יש שמחה שהיא רוצה לציין או כל אירוע אחר.
מומלץ לכתוב את שמה המלא של האישה העולה (כדי לא להתבלבל בין שתי נשים שיש להן את אותו שם פרטי), וכמובן את שמות שני הוריה.

נהוג שאמא ובת אינן עולות אחת אחרי השנייה.
בשמחת תורה נהוג שילדים גם לפני בר מצווה עולים. הכוונה לילדים שיודעים ומבינים את המעמד. בתפילת נשים שלנו אנחנו מעלות ילדות מגיל 10 ופעמים רבות הן גם קוראות בעצמן.
"מי שברך" לרפואה, לחיילי וחיילות צה"ל וכן לעגונות ומסורבות גט ניתן לומר בסוף הקריאה. אפשר לפזר אותם בין המשתתפות. אין הכרח שזה ייאמר על ידי הגבאית או מובילת התפילה.

הגבהה וגלילה והכנסת ספר תורה:

הגבהת ספר תורה נעשית אצל אשכנזים בסוף הקריאה ואצל ספרדים בתחילתה.
הגבהת ספר תורה היא תמיד משימה מורכבת. יש צורך בכוח רב לכך ובוודאי בשמחת תורה כשהגוויל כולו נמצא בצד אחד.

אם יש חשש שחלילה הספר ייפול עדיף לא להגביה!

ניתן להגביה את הספר ע"י שתי נשים כשכל אחת אוחזת באחד מעצי החיים למטה ולמעלה. כדאי שיעמדו נשים נוספות לידן כדי לסייע אם יהיה צורך. לאחר ההגבהה גוללות את הספר ואם יש קריאת הפטרה אחת הנשים תשב עם הספר לאורך הקריאה וקטעי התפילה שלאחר מכן עד להכנסת הספר לארון או הנחתו על השולחן וכיסויו.
מהלך הכנסת הספר נמצא בסידור.

עליית ילדות וילדים:

בדרך כלל עליית ילדות וילדים היא התקהלות גדולה ומשמחת של כולם סביב ספר התורה וכמובן שזורקים עליהם סוכריות או מחלקים שקיות בסוף העלייה.

כלת תורה וכלת בראשית:

בקבוצות תפילה של נשים יש הנוהגות לכבד משתתפות בכלת תורה או כלת בראשית. לעיתים מחליטות לבחור באישה אחת ככלת שמחה.
להלן שני נוסחים מוצעים לרשות לכלת שמחה/ כלת תורה. ניתן לקחת את הרשות המסורתית מהמחזור
ולהתאימה לשונית לאישה.

רשות לכלת שמחה/תורה – הצעה 1:

מֵרְשוּת מְרוֹמָם עַל כָל בְרָכָה וְשִירָה, וּמֵרְשוּת כְבֻדָה בַת מֶלֶךְ פְנִימָה עֲצוּרָה,
בָרָה תְמִימָה מְשִיבַ ת נֶפֶש וּמַחֲזִירָה, יְשֻרוּן נִתְנָה מוֹרָשָה לְעָבְדָהּ וּלְשָמְרָהּ,
וּמֵרְשוּת חֲבוּרַת צֶדֶק עֵדָה הַמְאֻשָרָה, זְקֵנוֹת וּנְעָרוֹת בְכָל שוּרָה וְשוּרָה,
קְבוּצוֹת פֹה הַיוֹם לְשִמְחַת תוֹרָה, וְנֶעֱצָרוֹת לְסַיֵם וּלְהָחֵל בְגִיל וּבְמוֹרָא,
אוֹתָהּ מְחַבְבוֹת כְיוֹם נְתִינָתָהּ בַהֲדָרָה, מְסַלְסְלוֹת בָהּ כַחֲדָשָה וְלאֹ כַיְשָנָה שֶעָבְרָה,
צְמֵאוֹת לָמֹץ וּלְהִתְעַנֵג מִזִיו יְקָרָהּ, מְשַמַחַת לֵב וְעֶצֶב מְסִירָה,
תַנְחוּמֶיהָ יְשַעְשְעוּ נַפְשָן בָהּ לְהִ תְפָאֲרָה, וְהוֹגוֹת בְמִקְרָא וְהַגָדָה בְמִשְנָה וּגְמָרָא,
לָכֵן גָדוֹל שְכָרָן מֵאֵת הַגְבוּרָה, עַל ראֹשָן שִמְחַת עוֹלָם קְשוּרָה,
וּבְכֵן נִסְכַמְתִי דַעַת כֻלָם לְבָרְרָה, בַחוּרָה הֲרִימוֹתִי מֵעַם תוֹךְ הַחֲבוּרָה,
וְנִשְאָה לִבָהּ וְנִדְבָה רוּחָה לְהִתְעוֹרְרָה, תְחִלָה וְרִאשוֹנה הֱיוֹת לְהַתְחִיל הַתוֹרָה,
וְעַתָה קוּמִי פלונית בת אלמונית ואלמוני עִמְדִי וְהִתְאַזְרִי,
בֹאִי וְהִתְיַצְבִי וְעִמְדִי לִימִינִי וְקִרְאִי מִקְרָא,
מָה רַב טוּבְךָ וּמַ שְכָרְתֵךְ יְתֵרָה, וּמִבִרְכוֹת בוֹרְאֵךְ תְבֹרַךְ יָדֵךְ מִלְקַצְרָהּ.
כאן ראוי לשבץ משפט אישי על פועלה של כלת השמחה
תְבוֹרְכִי בְנִדְבָתֵךְ לבָחוּר ובחוּרָה, צֶדֶק וָחֶסֶד רוֹדֶפֶת בְאֹרַח יְשָרָה,
הצעה להתייחסות למשפחה: צאצאייך ואישך יזכו בבריאות ובעטרה, לכן לא ימושו מפיך תורה, תפילה ושכרה.
מַהֵר, עִמְדִי, עִמְדִי, עִמְדִי פלונית בת אלמונית ואלמוני כַלַת השמחה
מֵרְשוּת הַקָהָל הַקָדוֹש הַזֶה, לְבָרֵךְ אֶל גָדוֹל ותורתו המבורכה, יַעֲנוּ אַחֲרַיִךְ הַכֹל נא הצליחה
תעלה פלונית בת אלמונית ואלמוני

רשות לכלת שמחה/תורה – הצעה 2:

מֵרְשוּת הָאֵל הַגָדוֹל הַגִבוֹר וְהַנוֹרָא, וּמֵרְשוּת מִפָז וּמִפְנִינִים יְקָרָה,
וּמֵרְשוּת זְקֵנות וּנְעָרות יוֹשְבות שוּרָה, אֶפְתַח פִי בְשִירָה וּבְזִמְרָה,
לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵל לְדָר בִנְהוֹרָא, שְהִגִיעָנוּ לִשְמֹחַ בְשִמְחַת הַתוֹרָה,
הַמְשַמַחַת לֵב וְעֵינַיִם מְאִירָה, לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשוֹמְרֶיהָ בְדבקות ובשִירָה
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלִפְנֵי הַגְבוּרָה, לָתֵת חַיִים וָחֶסֶד וַעֲטָרָה,
לפלונית בת אלמונית ואלמוני הַנִבְחֶרֶת לעלות לתוֹרָה:
לְאמְצָהּ, לְברְכָהּ לְגדְלָהּ בְתַלְמוּד תוֹרָה, לְדרְשָהּ לְהדְרָהּ לְועֲדָהּ בַחֲבוּרָה,
לְזרְזָהּ לְחסְנָהּ לְטכְסָהּ לְ ישְרָהּ, לְכבְדָהּ לְלמְדָהּ לֶקַח וּסְבָרָה,
לְמלְטָהּ לְנשְאָהּ לְסמְכָהּ בשפה בְרוּרָה, לְעדְנָהּ לְפרְנְסָהּ לְצדְקָהּ בְעַם נִבְרָא,
לְקרְבָהּ לְרחֲמָהּ לְשמְרָהּ מִכָל צוּקָה וְצָרָה, לְתקְפָהּ לְתמְכָהּ בְרוּחַ נִשְבָרָה.
עִמְדִי, עִמְדִי, עִמְדִי פלונית בת אלמונית ואלמוני כַלַת הַשמחה
ותְנִי כָבוֹד לְאֵל כִי שִמְשוֹ עֲליך זָרְחָה
כאן ראוי לשבץ התייחסות לפועלה של כלת השמחה. זהו נוסח מוצע לנשים העוסקות בתורה: וּבִשְכַר זֶה תִזְכִי
ללמד בָנוֹת וּבָנִים ולהצמיחה, וּמְקַיְמֵי מִצְווֹת בְתוֹךְ עַם יָפָה וּברוכה
וּפָנַיִךְ לְהָאִיר בְאַסְפַקְלַרְיָא כזריחה, ותתמָלֵאי רוּחַ עֵצָה והלכה,
וְתִזְכִי לִשְמֹחַ ברווחה והצלחה, עם משפחתך וקהילתך בבריאות ובבטחה
עִמְדִי, עִמְדִי, עִמְדִי פלונית בת אלמונית ואלמוני כַלַת הַשמחה,
מֵרְשוּת כָל הַקָהָל הַקָדוֹש הַזֶה וְעלי לַתוֹרָה בשמחה.
תַעלה פלונית בת אלמונית ואלמוני לכבוד הַתוֹרָה!

יהי רצון שנזכה כולנו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה!
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה וחג שמח!!